"לא רציתי להרגיש כלום. החבר היחיד והכי נאמן שלי, היה האוכל או הניצחון עליו. ידעתי איזה נזק אני גורמת לעצמי, אבל לא היה אכפת לי.
רדפתי אחרי הרזון בצורה מטורפת: הייתי מודדת בגדים לפני ואחרי הקאה, לפני יום צום ואחריו, כדי לבדוק אם שמנתי או רזיתי. אם השמנתי אמרתי לעצמי: "יאללה את גם ככה שמנה, אז לכי תאכלי שוב, זה לא יזיז לך". ואם ראיתי שרזיתי, אז אמרתי לעצמי: "הנה, זה בסדר- רזית, אז את יכולה להרשות לעצמך להיכנס שוב להתקף.
הייתי מבטיחה לעצמי כל פעם מחדש, שזו הפעם האחרונה , אבל אף פעם זו לא הייתה. הרגשתי כישלון טוטאלי……(2002)".
כמה פעמים הרגשת שאבדת שליטה, שיצאת מאיזון, שאת/ה חסר/ת אונים מול הדבר הזה שנקרא אוכל ומשקל? שהאוכל והמשקל מגדירים ומנהלים את חייך?
כמה זמן את/ה מתעסקת באוכל, במשקל?; כמה אנרגיה זה גוזל ממך?; כמה תנודות במצב רוח זה גובה ממך?
פתאום, מבלי ששמת לב, הדבר היחיד שחשוב הוא "מה אכלתי, כמה אכלתי, מתי אכלתי, מה זה יעשה למשקל, אני כישלון, אני לוזר/ית, אני בודד/ה, אני לא אהוב/ה…….".
אם הדברים מוכרים לך, אל תתמודד/י עם זה לבד
ליצירת קשר לחצו כאן או חייגו עכשיו: 054-233-5271 | 050-792-6171